חמצן חיוני לתפקודם של תאים בריאים
ואינו מאפשר קיום לתאים חולים. על כך מבוססת התרפיה באוזון. אם יש התנגדות לאוזון
היא נטולת טיעונים מוכחים ומקורה בחברות התרופות החוששות להכנסותיהן
תרפיה באוזון מבוססת על הידע שתאים
חולים אינם יכולים להתקיים בנוכחות אוזון ושתאים המקבלים אספקה נאותה של חמצן אינם
יכולים להיות חולים.
האוזון נמצא בשימוש רפואי בצפון אמריקה
ובאירופה החל מסוף המאה ה-19. באמריקה הוא נזנח, בין היתר בשל לחצים של ההתאחרות
הרפואית האמריקאית ומאוחר יותר של מנהל המזון והתרופות, FDA, שמונע על ידי לחצים של לוביסטים מתעשיית התרופות. כעת,
כשהאנטיביוטיקה מאבדת מיעילותה ומחלות כמו סרטן, סוכרת ומחלות לב הפכו למגפה,
אוזון נראה כמו החלופה הנכונה לתרופות הכימיות.
באירופה האוזון נמצא בשימוש רפואי רציף.
במלחמת העולם הראשונה, למשל, ד"ר א. וולף השתמש באוזון לטיפול בנמקים,
בכוויות מגז כלור ובפגיעות אחרות בהצלחה יתרה שתועדה בספרות הרפואית הגרמנית. בשנות
ה-50 הטיפול באוזון תפס תאוצה בזכותם של מחוללי אוזון מודרניים והמצאת הפלסטיק
שאפשרה ייצור מכשירים נוחים לתפעול ולתחזוקה. מאז אלפי רופאים טיפלו במאות אלפי
חולים בצורה בטוחה עם אחוזים קטנים מאוד של תופעות לוואי ונפגעים.
כמאה שנים של טיפול הניבו שלל עדויותלכך שהטיפול באוזון יעיל והוכח שהוא מסייע בטיפול ביותר מ-100 מחלות שונות,
והרשימה הולכת ומתארכת. אף אחד מהנגיפים, החד-תאיים, הפטריות והחיידקים
האנאירוביים אינו יכול להתקיים בסביבה רווית חמצן, כמו זו שמספק טיפול באוזון,
ולכן כל המחלות שנוצרות על ידי גורמים אלה ניתנות לריפוי באמצעות אוזון. חולים
באיידס, שחפת, מחלות מפרקים, מחלות לב, שבץ ועוד נרפאים גם הם באמצעות יישום
תרפיית אוזון כמעט ללא יוצא מן הכלל.
ניקולא טסלה הוא האיש שהמציא את מחולל האוזון הראשון, מה שאפשר למטפלים להשתמש בו לצרכי ריפוי כבר יותר ממאה שנים
למרות זאת וחרף העדויות, ה-FDA ממשיך להתנגד לאוזון, וכך נוצר מצב מגוחך שבו ראש ממשלת ארצות הברית לשעבר, רונלד רייגן, קיבל טיפול אוזון לסרטן בגרמניה ב-1986. אם זה לא מספיק, אז חברים ב-FDA נסעו עם רעיותיהם לגרמניה לטיפול בסרטן השד. בינתיים בנאט"ו אימצו את האוזון כאמצעי לניקוי מנות דם וכך עומדים לעשות גם בצבא הקנדי.
לא רק לרפואה משמש האוזון, אלא גם להגנה
על בריאות הציבור. בשל תכונותיו הלא-ידידותיות למזהמים שונים, האוזון משמש לטיהור
מים ב-3,000 רשויות מקומיות בעולם, בין היתר בפריז, בריסל, מוסקבה, ציריך,
אמסטרדם, פירנצה, סינגפור, ניו יורק וערים מרכזיות נוספות. האוזון משמש גם כאמצעי
יעיל מאוד להשבת מי ביוב, לטיהור שפכים תעשייתיים וכעת, משהובנו הסכנות שהכרוכות
בכלוריד אורגני, הוא משמש גם כתחליף לכלור.
בארצות הברית פועלים רופאים המשתמשים
באוזון המשוכנעים שמטופליהם, החולים באיידס, ניוון שרירים, טרשת נפוצה ובמחלות
נוספות שהתרופות הכימיות אינן נותנות להן מענה, אינם בסכנת מוות. אף על פי כן ה-FDA נאבק בהם. מאחורי המאבק ניצבות חברות
התרופות שחוששות מפגיעה ברווחיהן. החברות האלה אחראיות על תעמולה שלפיה האוזון
מסכן את תאי הגוף מפני שהוא רדיקל חופשי. האוזון, או ליתר דיוק אטום חמצן בודד
המשתחרר ממנו, הוא אכן רדיקל חופשי. יש רדיקלים חופשיים מסוכנים, אך יש גם
חיוניים. הרדיקל החופשי שהאוזון מציע הוא חיוני מפני שהוא פועל כמעין צייד שלוכד
רדיקלים חופשיים מזיקים ומסלק אותם מהרקמות.
אבל העובדה החשובה ביותר אולי בנושא
הטיפול באמצעות אוזון היא שאין שום עדות לכך שתרפיית אוזון מזיקה. אם הייתה עדות
כזו, היא בוודאי הייתה צצה מתישהו במהלך מאה השנים האחרונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה