יום שני, 29 בנובמבר 2010

רגישות לגלוטן משפיעה על המוח

היום כבר ידוע שרגישות לגלוטן (חלבון החיטה) אינה משפיעה רק על הגוף אלא גם על תפקוד המוח וההתפתחות ויכולה לגרום להפרעות למידה ובעיות נוספות

בפוסט הקודם סיפרתי על משפחה מניו יורק שהצליחה לשפר את מצבו של בנה האוטיסט על ידי שינוי בתזונה. ד"ר דוייויד פרלמוטר, נוירולוג וכותב ב-Huffington Post, מספר על מקרה דומה שבו שינוי בתזונה, בעיקר הימנעות מגלוטן, שיפר מצב של ילדה עם בעיות בזיכרון.

קארן בת התשע הובאה אל ד"ר פרלמוטר בשל בעיה בזיכרון וכן בגלל קשיים בחשיבה ובריכוז. ההפרעות הללו גרמו לה, כמובן, לקשיים בלימודים ולתסכול. מה שהיה מעניין הוא שהקשיים לא היו קבועים אלא באו והלכו בתקופות.
בדיקות רפואיות שונות הראו שפרט לבעיות הזיכרון והלימוד, קרן הייתה בריאה. גם הממצאים הנוירולוגיים היו תקינים. פרלמוטר הסיק שמוחה של הילדה אינו פגוע ושמשהו משפיע מדי פעם באופן דרמטי על יכולותיה השכליות. הוא שיער שאותו גורם קשור לתזונה שלה. מכיוון שרגישות לגלוטן (חלבון החיטה המצוי גם בשעורה ובשיפון) נפוצה מאוד, הוא החליט לבדוק האם קארן רגישה לחלבון זה. תוצאות בדיקת המעבדה הפתיעו את הרופא וההורים – קארן רגישה לגלוטן באופן מובהק. ההורים הונחו להוציא את כל המוצרים המכילים גלוטן מהתפריט של בתם, למרות שזאת הייתה משימה לא פשוטה.
תוך שבועיים הוריה של קארן הבחינו בשינוי בולט בתפקודה הקונטיבי. היא לפתע הייתה מסוגלת להתמקד בשיעורים ואף דיווחה להוריה שהיא חושבת בצלילות רבה יותר. היא המשיכה בתזונה נטולת הגלוטן ובמהלך החודשים הבאים נמשך השיפור ביכולות הלמידה שלה. קארן, שלפני השינוי התזונתי לא עמדה ביעדים של בני גילה (כיתה ג'), בסוף שנת הלימודים כבר הגיעה להישגים שאפשרו לה לקפוץ כיתה.

רגישות לגלוטן לעתים פוגעת במוח ללא תסמינים במערכת העיכול. צילום: Rachel Sian

ד"ר פרלמוטר מספר שלאחר המקרה של קארן הוא התעמק בחקר השפעת הרגישות לגלוטן על המוח. רגישות זו, המוכרת כמחלת הצליאק, היא למעשה המחלה האנושים השכיחה ביותר, לדוגמה - 1% מהאמריקאים רגישים לגלוטן. למרות שכיחותה, ההתייחסות למחלה מועטת. עד לאחרונה התייחסו אליה כאל מחלה של מערכת העיכול פרופר. מחקרים חדשים מלמדים שלצליאק השפעה על מערכת העצבים. ד"ר מאיוס הדג'יוואסיליו, שנחשב ה-מומחה העולמי לרגישות לגלוטן אומר שצליאק יכולה להתבטא לעתים כמחלה של מערכת העצבים בלבד, כלומר, החולים עלולים לסבול מפגיעה במוח ללא שום תסמינים במערכת העיכול. עוד הוא מציין שהנוגדנים שקיימים אצל הרגישים לגלוטן עלולים להיות רעילים למוח ולפגוע בו באופן ישיר ובלעדי.

מחקר שהתקיים בישראל (בבית החולים כרמל והפקולטה לרפואה בטכניון) מצא שבקרב 51% מהילדים הרגישים לגלוטן קיימות בעיות עצביות. בנוסף, נראה קשר בין הרגישות לגלוטן לבין בעיות ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
החוקרים כתבו שבמחלת הצליאק מתרחשת שורה של הפרעות עצביות שלא היו ידועות בעבר, כמו כאבי ראש כרוניים, בעיות התפתחות, היפוטוניה, הפרעות למידה או ADHD.

ד"ר פרלמוטר מסביר שרגישות לגלוטן נגרמת בגלל רמות גבוהות של נוגדנים לאחד מרכיבי הגלוטן הנקרא גליאדין. הנוגדנים מתרכבים עם הגליאדין כשהאדם אוכל מזון המכיל גלוטן. כאשר זה קורה, גנים ספציפיים "נדלקים" בסוג מסוים של תאים בגוף השייכים למערכת החיסונית. הדבר מביא להיווצרות של כימיקלים דלקתיים הנקראים ציטוקינים, הפוגעים ישירות בתפקוד המוח. רמות גבוהות של ציטוקינים נראות במצבים של אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ואפילו באוטיזם. עוד בעיה שגורמים נוגדני הגליאדין היא שהם יכולים להתרכב עם חלבונים מסוימים במוח, מה ששוב גורם ליצירת ציטוקינים הקשורים בתהליכי דלקת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה